בן דניאלה והרמן. נולד ביום כ"ט בחשוון תשמ"ג (15.11.1982) בדימונה, אח לארמונה.

 

ילד יפה תואר עם לחיים אדומות ושיער חלק וקל לסירוק, שתמיד הקרין בריאות ואושר. הגננות התפלאו עד כמה הוא יפה ואמרו שהוא נראה כמו שחקן קולנוע, עם חיוך רחב על השפתיים ועיניים שדיברו והביעו את אהבתו לחיים.

 

אמו מספרת: "לקראת הבר-מצווה סיפרתי אותו קצר כבקשתו ולאחר האירוע החל להאריך שוב את שערו ואסף אותו לקוקו. הייתי מגלחת מצידי האוזניים וצבעתי לו 3 פסים בגוון פלטינה ואז נראה ממש כמו השחקן סטיבן סיגל וכולם כינו אותו כך."

 

דני היה עקשן וישר ואף פעם לא שיקר או הסתיר דברים. הקשר בינו ובין הוריו היה תמיד פתוח וישיר.

 

דני החל את לימודיו בבית-הספר היסודי "יוספטל", המשיכם בבית-הספר התיכון "זינמן" וסיימם בהצלחה בבית-הספר התיכון "פריקלאס".

 

דני גילה כשרון בתחומי הספורט השונים: ריצה, ניתור וקראטה. הוא אהב מאוד את החיים ומילא את חייו בפעילויות שונות כגון ספורט, גידול בעלי חיים, טיולים בחיק הטבע שאהב מאוד, מוזיקה, שירה, מחשבים ובילויים בחברת בני משפחתו.

 

מגיל תשע למד דני קראטה אצל המדריך מטי אשכנזי. הוא התברך בכישרון ובגמישות וקצר הצלחות רבות בדרכו הקצרה, שכללו תעודות ניצחון שונות בקראטה ותעודת מדריך, שייחל לה מאז ימי ילדותו.

 

דני היה למדריך קראטה מבטן ומלידה, עמל קשות וידע הצלחות, אך לא הסתפק בתוצאות בינוניות ותמיד שאף למצוינות. בגיל 15 זכה בתואר אלוף הארץ בקראטה והיה בעל חגורה שחורה "דאן 1". דני היה לנער הצעיר ביותר בארץ שזכה בתואר כזה. שנה אחר-כך נבחן במכון "וינגייט" לקורס מדריכי קראטה והיה אמור לקבל תעודת מדריך לאחר שיגיע לגיל 18, אך הוא לא זכה לראותה. דני קצר הצלחות רבות בתחום הספורט ובתחום החברתי והמשפחתי ודאג מאוד לאחותו.

 

התכונות שבלט בהן היו סדר ושלמות בכל תחום, כיבוד אב ואם, אהבת הזולת ובמיוחד את אחותו ארמונה.

 

דני התגייס לצה"ל ביום 13.3.2001 והחל באימוני הטירונות בחטיבת "גבעתי". דני היה חייל בעל שמחת חיים, שהסתדר עם חבריו לטירונות.

 

ביום ט' בסיוון תשס"א (30.5.2001) נפל דניאל בעת מילוי תפקידו והוא בן שמונה-עשרה וחצי. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בדימונה. הותיר אחריו הורים ואחות שאוהבים אותו מאוד ויאהבו אותו לעד.